מנכ"ל חברת "קליל" אומר כי הזמן הממוצע לאיוש משרה הוא כשלושה חודשים, "אבל יש תפקידים שבמשך יותר משנה וחצי לא נמצא עבורם עובד מתאים"
מנכ"ל חברת קליל, אריה (ריצ'י) ריכטמן, טוען כי למרות שהאבטלה בצפון כפולה מאשר בתל אביב, יש יותר מ-100 משרות שהוא מתקשה לאייש כבר זמן רב. זמן ההמתנה הממוצע לאיוש מרבית המשרות עומד על כשלושה חודשים, "אבל יש תפקידים שבמשך יותר משנה וחצי לא נמצא עבורם עובד מתאים".
מבדיקות שערך המפעל עולה כי שיעור האבטלה בצפון עומד כיום על כ-6.1 אחוז, לעומת 3.8 אחוז בתל אביב והמרכז. בעקבות הזינוק בהיקפי הבנייה בישראל עלה גם היקף העבודה של קליל – מ-192 מיליון שקל ב-2005, ל-373 מיליון שקל ב-2015. כלומר, יותר מ-90 אחוז. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היקף הבנייה בישראל צמח בעשור זה ביותר מ-80 אחוז.
ריכטמן: "חסרים כיום במפעל ואצל המתקינים המורשים כ-100 עובדים, ולצערנו לא מגיעים עובדים שמוכנים לעבוד בתעשייה. לא פעם אנחנו שומעים בראיונות עבודה את המשפטים: 'קשה לי לעבוד בתעשייה', 'אני מעדיף לחפש עבודה יותר קלה גם אם תנאי השכר פחות טובים'.
"כיום אנו זקוקים בדחיפות ל-90 אנשי אלומיניום ומתקינים לעבודה אצל המתקינים המורשים, שני מהנדסי מכונות, הנדסאי מכונות, שני מפעילים לקווים שונים, יועצים לאולמות התצוגה, תמיכה והדרכה טכנית, מעצבים תעשייתיים, אנשי מכירות, יועצים טכניים ואנשי תמיכה והדרכה".
לדבריו, בנוסף לקושי באיוש המשרות מכיוון שזו תעשייה מסורתית ששוכנת בפריפריה, זמן ההכשרה בתחום ארוך יחסית, מכיוון שמשרדי החינוך והתעשייה צימצמו במהלך השנים את החינוך הטכנולוגי המכשיר עובדים לתעשייה. לכן, היו מקרים שבהם המפעל הכשיר מהנדסים במשך כשנה, אולם חלקם עזבו בתום ההכשרה בטענה שהגיעו למסקנה כי אינם רוצים לעבוד בתעשייה המסורתית, אף על פי שהשכר הממוצע בקליל עומד על כ-13 אלף שקל בחודש, בעוד שהשכר הממוצע במשק עומד על כ-9,500 שקל. בנוסף, העובדים נהנים מדי שנה מבונוסים שנתיים בהתאם לתפוקה, הלוואות והדרכה פיננסית, הטבות בתחום הרווחה ועוד.