מיהם גופי המימון החוץ בנקאי לגיוס אשראי בשנת 2019

שנת 2018 הייתה ללא ספק תור הזהב של בעלי העסקים שנדרשו להלוואות חוץ בנקאיות. אם עד לשנה זו יכולנו לספור כמעט על יד אחת את השחקנים המרכזיים בענף ההלוואות החוץ בנקאיות כגון קרן המימון הממשלתית “הקרן להלוואות בערבות מדינה” או “קרן פועלים לעסקים” הרי שבשנה הנוכחית הצטרפו שחקנים חדשים לזירה והרחיבו עוד יותר את מספר גופי המימון לעסקים הקיימים כיום בשוק.

בעלי העסקים הופכים להיות מחוזרים

רוב בעלי העסקים המגישים בקשות להלוואות הם עסקים שנקלעו לקושי תזרימי בגלל שיטת השוטף פלוס הנהוגה בישראל. ביניהם ניתן למנות קבלנים, תעשיינים, יצואנים, יבואנים, רשתות מזון לצד עסקים קטנים.

לטובת עסקים אלו החלו להציע את שירותיהן גופי מימון חוץ בנקאי ביניהן ניתן למנות את חברות האשראי כגון לאומי קארד וויזה כאל ולצדן טריא ו BTB ו IVN הקרנות החברתיות. שחקן נוסף הוא הסוכנות היהודית שחזרה לתחום עם תקציב חדש ומאפשרת כעת לכל עסק בכל אזור גיאוגרפי בארץ להגיש בקשה להלוואה מתוך סל הקרנות שלהם.

ריבוי קרנות המימון מיטיב עם העסקים

לכל קרן יש את קהל היעד המתאים לה. כך למשל קרן הסוכנות היהודית מתמקדת בהלוואות לרכישת ציוד והעסקת עובדים, קרן ויזה כאל ולאומי קארד מסייעות בתחום מימון השקעות, יבוא וגם רכישת מלאי או הלוואות מימון רכש ספקים, טריא ו BTB מתאימות לעסקים שמושכים אליהם משקיעים המאפיינות חברות PTP הלוואות בין עמיתים.

שנת 2018 היא אמנם השנה שבה נפתחו הכי הרבה גופי מימון להלוואות חוץ בנקאיות אולם היא רק תמונת הקצה של מהפכה שמתרחשת בישראל בעשור האחרון בעקבות הרפורמות בתחום המימון החוץ בנקאי ועקב הביקוש הרב שנוצר בשוק בחיפוש אלטרנטיבות להלוואות הבנקים.
מהנתונים של בנק ישראל עולה כי נכון לשנת 2018 הסתכם האשראי למגזר העסקי בישראל ב 907 מיליארד שקל כשהוא כולל בין היתר הלוואות, אג”ח קונצרני שהועמדו על ידי הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, גופים מוסדיים, קרנות זרות, ומשקיעים פרטיים.

עלייה בהיקפי מימון האשראי

אז האם מדובר במגמה חיובית או שלילית לעסקים בישראל? מן הצד האחד ריבוי ערוצי המימון באופן כללי הוא ברכה לבעלי העסקים שכן הוא מאפשר להם לנהל משא ומתן גמיש יותר על תנאי ההלוואה, לעמוד על ריביות נמוכות, להימנע ממשכון או ערבים ללא צורך. בדיוק לשם כך הרי הוקמה הוועדה להגדלת התחרות במערכת הפיננסית.

היתרון המרכזי הוא כמובן שההלוואות הללו מאפשרות לבעלי העסקים לא לתקוע פרויקטים הזקוקים לתזרים מזומנים ולא לעכב סחורה עד שהתשלום עליה יגבה אלא להמשיך לעסוק במלאכתם גם אם התשלום שמגיע בסופו של יום נמצא בעיכוב של מספר חודשים.
מן הצד השני, למרות היתרונות והגמישות שריבוי ערוצי האשראי מאפשרים לבעלי העסקים הם גם מביאים עמם לא מעט חששות. דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל שפורסם השבוע מראה כי חל גידול בשיעור החובות הבעיתיים של משקי הבית הנובעים בין היתר מהעלייה המתמשכת של חובות לחברות כרטיסי האשראי. בבנק ישראל נוקטים עמדה לפיה הזמינות הגדולה של האשראי החוץ בנקאי מגבירה את הסיכון הפיננסי. בהתאם לכך ניתן לראות כי בשנים האחרונות אכן חל גידול במספר הבקשות המוגשות לפשיטת רגל.

על פי בנק ישראל קצב נטילת החוב של משקי הבית המשיך להתרחב והגיע ל-23% מההכנסה הממוצעת במשק ול-42% מהתוצר. בתרחיש קיצון, , יתקשו בעלי העסקים לעמוד בהתחייבויותיהם.

הפתרון הוא כמובן באיזון, פתיחת השוק ושחקנים חדשים היא מבורכת אולם יש להגיש את הבקשה להלוואות בצורה מדודה ורצוי באמצעות חברות מומחים לגיוס אשראי חוץ בנקאי זאת על מנת שתנאי ההלוואה, הריביות וגובה ההחזר יהיו כאלו שהעסק או החברה אכן יכולים לעמוד בהם מבלי להיקלע לחובות שאין ביכולתו להחזיר.

אבישי כהן אפק. פתרונות מימון|צילום: יח"צ
אבישי כהן אפק. פתרונות מימון|צילום: יח”צ

ומה צפוי לנו בשנת 2019?
נראה כי בשנת 2019 המימון החוץ בנקאי רק צפוי לגדול ולהתרחב. על פי הסיכומים בנושא שהתקיימו בחודש אוקטובר בין שר האוצר משה כחלון לנגידת בנק ישראל קרנית פלוג, האחרונה הסכימה להסיר מגבלות משוק האשראי החוץ בנקאי בתמורה לכך ששר האוצר יקדם את העברת החוק להקמת ועדה ליציבות פיינסית שתקיים כללי רגולוציה יציבותית על הגופים החוץ בנקאים.

בהמשך למגמה זו, השבוע שלח ראש הממשלה בנימין נתניהו הודעה לעיתונות בה נכתב “המשימה הראשונה היא להגביר את התחרותיות במערכת הבנקאית כדי להניע קדימה את גלגלי הכלכלה”. אולם כאמור הבחירות שבפתח הן אלו שבסופו של דבר יקבעו האם הבטחות הפוליטיקאים אכן יתממשו.

מה צופן לנו העתיד

גורם השפעה נוסף שיש לציין היא הרבית שעלתה לקראת סוף 2018 ברבע אחוז ואנו צופים עלייה נוספת ב 2019, האחראים לעלייה זו הם בנק ישראל ונגידת הבנק. הפריים היום עומד על 1.75% וגם הוא צפוי לעלות. ממוצע הריביות היום הוא פריים פלוס 3= 4.75% לכן ההשפעה הצפויה של המהלך היא כי עסקים יפנו לאלטרנטיבות חוץ בנקאיות המציעים ריבית קבועה, כגון קרן טריא וקרן BTB המציעות ריבית קבועה של בין 5-7 אחוזים.

כעת כל מה שנותר לחכות הוא לראות מי יהיו גופי המימון הבאים שיכריזו בשנת 2019 על כניסתם לשוק האשראי החוץ בנקאי .

הכותב הוא הבעלים של אפק פתרונות מימון המציעה ליווי פיננסי בהגשת בקשות להלוואות חוץ בנקאיות להגשת בקשה להלוואה לחצו כאן


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *