רואי החשבון, לא מה שחשבתם

רואי החשבון, לא מה שחשבתם
רואה החשבון לא מה שחשבתם
צילום מאגר תמונות 123

תשכחו מהתדמית הקלאסית של רואה החשבון השמרן עם המשקפיים המרובעות שטובע בתוך קלסרים עם מספרים. בשנים האחרונות הפכו רואי החשבון לסופרמן של העסקים והחברות עם שינוי תפקידם מחשבונאים ליועצים אסטרטגיים ומנהלי סיכונים. ראיון עם יהודה ארליך מבכירי רואי החשבון בישראל.

דינה אברמסון

כותרות החדשות בשנים האחרונות מלאות בפרשות שונות אודות הסתבכויות מס של מפורסמים ובכירים כאלו או אחרים. אנשים שבנו קריירה מפוארת במשך שנים נאלצו להפרד ממנה ביום בהיר אחד רק מפני שלא היו מוכנים כראוי מול רשויות המס. רובם, לא באמת כשלו, חטאם היחיד הוא שלא היו מסודרים או בקיאים מספיק כאשר הביקורת נקשה על פתח דלתם. ההבנה הזו מחדדת את הצורך להצטייד מבעוד מועד ברואה חשבון מהסוג החדש. כזה שלא רק עובר על הדוחות שלך, אלא משמש לך כיועץ אסטרטגי ומנהל סיכונים צמוד לאורך כל הדרך.

יהודה ארליך, מבכירי רואי החשבון בישראל מסכים בהחלט שישנו שינוי עצום במקצוע. “בתקופתי לרואי החשבון הייתה תדמית של אדם שמרן ומרובע. אני לא הרגשתי עצמי כזה אף פעם, אבל אני אולי חריג… המקצוע בהחלט עבר שינוי – מעיסוק בבקורת ועריכת דוחות כספיים, לאיוש עמדות של חשבים וסמנכ”לי כספים בפירמות, ולאחר מכן מעבר לנישות נוספות כגון ניהול סיכונים, ייעוץ תפעולי, יעוץ אסטרטגי, ניהול ידע, תהליכים של חדשנות וכד’.

רואה החשבון לא מה שחשבתם | צילום מאגר תמונות 123
רואה החשבון לא מה שחשבתם | צילום מאגר תמונות 123

 

החשבונאות המסורתית הוותיקה עברה בהחלט שינוי. בעבר שיקפה החשבונאות את מצב הפירמה בערכים היסטוריים. בשנים האחרונות עבר המקצוע שינוי מהותי, והחשבונאות עברה לעבוד עפ”י כללי חשבונאות בינלאומיים (IFRS ) המאפשרים להציג את הדוחות הכספיים שלא על בסיס נתונים היסטוריים, אלא נתונים עדכניים המשקפים את מצבה הכלכלי העכשווי של הפירמה.”

בישראל יש ריכוזיות גבוהה בתחום ראיית החשבון. קרוב לתשעים אחוז מהחברות הציבוריות מיוצגות אצל חמישה משרדי רואי חשבון בלבד, איך אתה מסביר את זה?

טיפול בחברות ציבוריות דורש ידע בחשבונאות ברמה הגבוהה ביותר, הן בשל הדרישות הרגולטוריות המחמירות, והן בגין הסיכונים אליהם נחשף המשרד. מאחר וכך יש להשקיע משאבים רבים במחלקות מקצועיות. רק המשרדים גדולים יכולים לעמוד בכך, הן מהפן הכספי והן מהפן המקצועי. למשרד רואי חשבון שבו אין נפח מהותי של חברות ציבוריות, העניין גם מסוכן מקצועית וגם אינו כלכלי.

מי דחף לזה עוד?

אומר בזהירות, יש לי תחושה כי גם לרגולטורים יש חלק בכך. לפני שנים, כשבא רואה חשבון בעל משרד קטן לרשות עם תיק של חברה ציבורית, היו “מוצאים לו את המיץ”. לדעתי, היה בכך גם רמז למנהלי החברות שעדיף כי יטופלו במשרד גדול.

אתה יכול לתת דוגמא לתפקיד הכולל של רואה החשבון עליו אתה מדבר?

כשהתחלנו ללמוד ראיית חשבון, למדנו שרואה החשבון הוא “כלב השמירה” של בעלי המניות. הוא שומר עליהם כדי שהמספרים בספרי החשבונות יהיו מדויקים. אבל זה לא מדויק. מי שמכיר את המקצוע, מבין שרואה החשבון החיצוני די מוגבל מאחר ואינו יכול לבדוק כל פעולה ו/או כל מסמך בספרי העסק.
מאחר וכך, רואי החשבון מבצע ביקורת מדגמית בלבד. אולם, תוכנית הביקורת אמורה להיות כזאת שתאפשר לו להיות “רגוע” ושלם עם עצמו כאשר הוא חותם על דוח המבקר. במסגרת הביקורת המדגמית שמבצע רואה החשבון, קשה לו לגלות מעילות ו/או רישומים כוזבים בספרי החשבונות.
קל לו יותר לטפל במאקרו מאשר לצלול אל תוך המיקרו. יחד עם זאת, על רואה החשבון להבין את מבנה הפירמה ומהות פעילותה, להתמקד בשאלות שאין להן תשובה חד משמעית מהספרים וכן בתשאול וניתוח תשובות שיקבל מהנהלת החברה.

לטובת ביקורת המיקרו התפתח מקצוע מבקר הפנים שתפקידו בין השאר כתיבת נוהלי עבודה שיסייעו לפירמה לעבוד בצורה מסודרת ומבוקרת, ובמקביל ביצוע בדיקות שוטפות לגבי יישום אותם נהלים. עבודתו של מבקר הפנים אמורה להבטיח סגירת פרצות “הקוראות לגנב”, אפשרות למעילות, ותורמת לאמינות הנהלת החשבונות והדוחות הכספיים.

האם אתה מקפיד לתת את השירות המקיף שעל חשיבותו אתה מדבר גם במשרד שלכם?
בהחלט, ביום יום אנחנו עושים המון כדי שללקוחותינו יהיו נהלי עבודה מסודרים בכל הקשור למערכת הכספים, המלאי והציוד, וכן שהרישומים בספרי החשבונות יתבססו על תיעוד מסודר ומבוקר, כך שהבקרה הפנימית בחברה תהיה אפקטיבית כדי למזער סיכונים של דיווחים שגויים, הצגת דוחות לא אמינים, מעילות וכד’.
יש לנו לא מעט מקרים שבהם התראנו בפני לקוחות שמשהו “לא מריח טוב” וסייענו ללקוחות בתיקון הליקויים.
המשרד שלנו מצד אחד עושה גם את הביקורת ועריכת דוחות כספיים והעבודה המסורתית של רואי חשבון, ומצד שני אנחנו Minded business.
אצלנו הלקוחות מקבלים גם “טיפים” עסקיים וכן יעוץ כלכלי/פיננסי. ברוב המקרים זה נכלל במסגרת השירותים השוטפים.

העולם הדיגיטלי משפיע על חדשנות וקידמה בתחום | צילום pixabay
העולם הדיגיטלי משפיע על חדשנות וקידמה בתחום | צילום pixabay

 

הצלנו לא מעט חברות כשזיהינו בהן תהליכים או כשלים ניהוליים שאם לא היינו פועלים כדי לעצור או לתקן אותם, החברה היתה קורסת. אנחנו יודעים לזהות במועד כשלים, ולסייע בתיקונם. אנו יודעים לזהות לקוחות שמצבם הכספי הולך ומורע, לרוץ איתם לבנקים, לארגן מימון מחדש ובמידת הצורך להצמיד להן כלכלן לליווי שוטף לפני שיהיה מאוחר.

מה שמייחד את משרדנו הוא הערך המוסף שאנו יודעים להעניק ללקוחות מלבד החשבונאות המסורתית והטיפול הרגיל. ערך מוסף זה מתבטא הן בהיבט העסקי שהזכרתי, הן בזווית משפטיות כגון דיני עבודה והן בתחום המיסים. אנחנו יודעים להעניק ללקוח תכנון מס ברמות הגבוהות ביותר, הכולל את כל האספקטים המסובכים של המיסוי בענפים רבים כגון: נדל”ן, תעשייה, מסחר, היי-טק ועוד. יש לנו ניסיון וידע רב במיסוי הישיר (מס הכנסה), במיסוי העקיף (מס ערך מוסף) וכן במיסוי מקרקעין (מס שבח, מס רכישה). כמו כן אנו מומחים במיסוי בינלאומי.

האם גם האחריות של רואה החשבון גדלה עם השינוים החדשים?
בהחלט כן. הדוחות הכספים המבוקרים ע”י רואי החשבון הפכו לכלי עבודה רציני מאוד בו משתמשים גם הבנקים המעניקים אשראי, ולכן נוצר לחץ לסיים את הדוחות הכספיים מייד עם תום שנת המס. גם בגישת רשות המיסים קיימת החמרה בשנים האחרונות. פעילות רשויות המס הינה הרבה יותר אגרסיבית מול הנישום, הן מצד מס הכנסה והן במע”מ. מערכות הבקרה הממוחשבות של הרשויות המס הרבה יותר משוכללות. קל להם יותר לזהות “תרגילים” או נישומים שמנסים “לעבוד” עליהם. נתקלנו גם במקרים של ביקורות מאסיביות מצד הרשויות שהינן ללא פרופורציה להיקף פעילותו של הלקוח. הפעלת מחלקות החקירה מתרחשת לעיתים יותר מזומנות, ופעילות מחלקות אלה יותר אגרסיבית מאשר זכור לי בשנים עברו.

כיום גם רואי חשבון מוזמנים לחקירות לא מעטות העלולות להסתיים גם בכתבי אישום.
היו גם לא מעט חקירות שרואה החשבון הצליח להמיר את כתב האישום נגדו בכופר כספי, אבל גם זה לא נעים…
בהחלט האחריות שלנו היא גם גדולה הרבה יותר מאשר בעבר!

מחשבונאות מסורתית לחשבונאות מתקדמת | צילום pixbay
מחשבונאות מסורתית לחשבונאות מתקדמת | צילום pixbay

 

מה אתה צופה לרואי החשבון בעתיד הקרוב?
לצערי שכר הטירחה של רואי החשבון נשחק בשנים האחרונות, והוא עומד ביחס הפוך לעליית היקף האחריות שלנו, ולהיקף השרותים שאנו מעניקים. קיימים משרדי רואי חשבון רבים, רובם צעירים, אך גם ותיקים, שהורידו את שכרם לרמה בלתי מתקבלת על הדעת. אין ספק ששכרם הנמוך אינו מאפשר מתן שירותים מקצועיים ואחראיים, אולם, לצערי, לקוחות לא מעטים אינם מבינים זאת ומעדיפים תעריפים זולים. שרותים זולים מביאים לזילות המקצוע, ולהתייחסות לא מכובדת של הציבור כלפיו. לצערי, לשכת רואי החשבון אינה פועלת מספיק כדי לפתור בעיה זו ואינה ערה מספיק לכך שחבריה כורתים את הענף עליו הם יושבים.

עקב כך, אני מעריך שלאורך זמן לא תהיה נהירה של רואי חשבון צעירים לכוון פתיחת משרדים חדשים.
תהיה כנראה התכנסות לכוון המשרדים הגדולים והבינוניים, וכן למשרדים קטנים שידעו להעניק ערכים מוספים.

רואי החשבון ינסו להשתלב יותר ויותר בפירמות עסקיות ולאייש משרות כגון סמנכ”ל כספים, חשבים, מבקרי פנים ואף מנכ”לים, ובתפקידים מקבילים במגזר הציבורי. היזמים שביניהם יפנו את מירצם לכוון היעוץ העיסקי/הפיננסי/כלכלי, יעוץ אסטרטגי, מניעת סיכונים, וכד’.

יהודה ארליך הוא שותף מייסד ומנהל במשרד ‘יהודה ארליך ושות” הוא ילד 1947, נשוי, אב לארבעה ילדים ושני נכדים. מר ארליך רואה חשבון מאז שנת 1974, בוגר החוג לחשבונאות וכלכלה באוניברסיטת ת”א ובעל תואר MBA במינהל עסקים מאוניברסיטת ת”א. הוא משמש כדירקטור וחבר ועדת ביקורת ומאזן בחברות ציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה בת”א וכן כדירקטור בחברות ממשלתיות. משרדו זכה בדירוג גלובס Dun’s 100 משרדי רואי החשבון המובילים בישראל

יהודה ארליך | צילום מתוך אתר יהודה ארליך ושות
יהודה ארליך | צילום מתוך אתר יהודה ארליך ושות


כתבות שתשמחו לקרוא

תגובה אחת

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *