הכנסת אישרה את רפורמת הקורנפלקס

הכנסת אישרה את רפורמת הקורנפלקס
לעשות סדר בבלאגן. קורנפלקס
צילום: pixabay.com

לשכת הבריאות המחוזית תחויב לספק תשובה למבקשי רישיון ייצור תוך 90 יום

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת אישרה פה אחד חלק ניכר מ”רפורמת הקורנפלקס”, במסגרת חוק ההסדרים. הפרקים שאושרו עוסקים בהבטחת תקינות המזון בישראל ובהטעיה של הצרכנים. בין השאר נקבע: “ייאסר ייצור, יבוא, ומכירת בשר תוך הצגתו באופן מטעה (כמו: מכירת בשר קפוא שהופשר כאילו הוא טרי). בשר מעובד ובשר קפוא שהופשר יימכרו וייובאו רק אם יסומנו ככאלה במילים מפורשות. תוגבל בתקנות הוספת חומרים לבשר”.
בנוסף נקבע: “עוסק במזון לא ייצר, ייבא או ימכור מזון מקולקל, שאינו ראוי למאכל אדם, יש בו חומר רעיל או גורם למחלות, אריזה פגומה או גוף זר”. סעיף זה אושר למרות טענתם של מנהל תחום ענף המזון באיגוד לשכות המסחר, רז הילמן ונציג התאחדות התעשיינים רוברט סגל, לפיה אין אפשרות טכנית למנוע באופן מוחלט הימצאותו של גוף זר במזון.
למרות מחאת התעשיינים, הכנסת קבעה: “יצרן מזון יחויב ברישיון ייצור. הכנת מזון בבית אוכל (בית קפה, מזנון וכו’) אינה טעונה קבלת רישיון ייצור, למעט בבית אוכל אשר 30% מהמזון המיוצר בו במהלך שבוע מיועד לצריכה מחוץ לו. מטבח של מוסד כמו בית חולים או מלון המספק לגופים אחרים 1,000 ארוחות ומעלה ביום או 30% מהמזון המיוצר בו בשבוע, יחויב אף הוא ברישיון ייצור”.
בעקבות דרישת יו”ר הוועדה, ח”כ אלאלוף, לשכת הבריאות המחוזית תחויב לספק תשובה למבקשי רישיון ייצור תוך 90 יום, ולא 120 יום כפי שהוצע במקור. כמו כן ייקבעו בתקנות סוגי מזונות שיחייבו את היצרן בקבלת אישור ייצור נאות ממשרד הבריאות. מינהל שירות המזון במשרד הבריאות יהיה רשאי לבטל את האישור במקרים של מידע כוזב או הפרה.

לעשות סדר בבלאגן. קורנפלקס|צילום: pixabay.com
לעשות סדר בבלאגן. קורנפלקס|צילום: pixabay.com

לא יימכרו ולא ייובאו מזונות שהתאריך האחרון לשימוש או המומלץ לשימוש בהם עבר. עם זאת, לאחר דין ודברים עם נציגי התאחדות התעשיינים, הוחלט כי תינתן אפשרות להשתמש בחומרי גלם שאינם נחשבים “רגישים” והתאריך המומלץ לשימוש בהם עבר, אם יצרן חומר הגלם הוא בעל אישור ייצור נאות ואישר את השימוש החריג בכתב עוד בטרם פג תוקף חומר הגלם. ראוי לציין כי תחום אחד שהיה במחלוקת טרם בא על פתרונו. הכנסת קבעה: “לא תיוחס למזון סגולה של חיזוק או ריפוי הגוף, או של מניעת מחלה או ריפוי שלה. על החלטה זו קבל מנכ”ל “אמון הציבור”, רונן רגב-כביר: “המגמה בעולם היא הפוכה לחלוטין. ברירת המחדל צריכה להיות שמותר, אלא כן נאסר על מוצר ספציפי”. רוברט סגל מהתאחדות התעשיינים קרא להתיר ייחוס של “חיזוק” למוצר. ח”כ איציק שמולי טען כי האיסור בסעיף זה הוא גרף מדי. לבסוף הוסכם כי הסעיף יאושר, ויותקנו תקנות מפורטות בנושא.


כתבות שתשמחו לקרוא

הוסף תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *