פלורנס פוסטר ג'נקינס (florence foster jenkins) הוא סרט דרמה קומית ביוגרפית שתגרום לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם שרים.
אביטל אריכא
"הם יכולים לספר שלא ידעתי לשיר -אך לא שלא שרתי".
את מריל סטריפ המופלאה כולנו מכירים מסרטים מוסיקלים מעוררי השראה כמו מאמה מיה.
בהתבסס על הזיכרון שלנו, בונה בגאונות רבה הבמאי מרטין פרירס את דמותה של הגיבורה פלורנס פוסטר ג'נקינס,
חולת עגבת, פילנטרופית חובבת רסיטלים, התומכת בנדיבות בתעשיה המוסיקלית בניו יורק של שנות ה30.
פלורנס מתענגת על כל תו באולמות הקונצרטים ,אשר מכבדים את נוכחותה ואת ממונה.
המוסיקה היא אהבת חייה של פלורנס פוסטר ג'נקינס, אשת חברה ניו יורקית במאה שעברה. היא נושמת מוסיקה, מעריצה גדולה של העוסקים בתחום, פילנטרופית נדיבה של אירועי מוסיקה, וזמרת חובבת בעצמה, אבל כשפלורנס שרה יוצאים מגרונה צלילים שקצת פחות מיטיבים עם הסובבים איתה. בעלה ומנהלה האישי מפרגן ותומך בתשוקה העזה של רעייתו למוסיקה. אבל כשפלורנס מחליטה לשכור את ה"קרנגי הול" העצום והמכובד ולתת הופעה חגיגית בפני כל גדולי העיר, הוא, יחד עם הפסנתרן המלווה והנאמן שלה, ניצבים בפני אתגר קשה במיוחד.
על אומץ, נחישות והגשמת חלומות
עדין. מצחיק עד דמעות.
נפלא